עמרי האח המדהים
אני לא מאמינה שאני קוראת לך את זה דווקא עכשיו, בסיטואציה הזאת. הלוואי שזה היה אחרת. שהייתי אומרת לך את זה פנים מול פנים. שהיית כאן לצידי.
אני אוהבת אותך ושתדע שתמיד תשאר אח בשבילי, ואני אמשיך את מה שלא הספקת לעשות.
לימדת אותי שצריך להיות נדיבה לאהוב את כולם ולחיות את החיים
לדעת לתת ולא רק לקבל, להיות שמחה אפילו אם זה מה שקרה.
כשנרדמתי כדי לנוח מהיום הזה ראיתי אותך בחלום מדבר אליי, ואומר לי להיות חזקה ולעשות את כל מה שלא הספקת לעשות. אמרת לי להגיד לאמא שאתה אוהב אותה ושהכל בסדר שם למעלה.
היית זמר מדהים עם שמחת החיים שלך שלא פסקה לשנייה. היית ותמיד תהיה אח מדהים בשבילי, וכל הסובבים אותך אהבו אותך ותמיד יאהבו.

"מילים שהשארתי קיבלו משמעות
אני מחזיק לך חזק ת'יידים
קרוב בעיניים רחוק מהגוף
מחפש בדמעות ת'שמיים
רציתי שאמא תחבק
ותגיד אני כאן זה בסדר
מותר גם לבכות זה מחזק
אז בכיתי בסתר"

שתדע שאני אוהבת אותך יותר מכל!
רק דבר אחד לא נתת לי שתישאר לצידי לתמיד.
שלך
לוטם אחותך הקטנה

תשמור על כולם מלמעלה
וכולם אוהבים אותך

שם:
דוא"ל: (לא יוצג)
להוסיף תגובה כללית תגובות
מאת: ורדית10/05/2016
עמרי

יום הולדת ב10 למאי וערב יום הזיכרון ב10 למאי.
רוצה לכתוב ולכתוב אבל היד לא מצליחה לרשום מה שהלב מרגיש.
גודל הכאב לא נרשם על הדף.
מחנק, קיפאון, הלב רוצה הידיים קשורות.
בוכה, צועקת, מתחננת, מסתכלת השמיימה בתחינה.
טרם הגיעה התשובה.
עוד לא חזרת.
עד מתי?
רוצה לקנות לך שוב מתנות ליום הולדת,
רוצה לתת חיבוק לאחיין האהוב שלי.
רוצה שילדי ירוצו אלייך שתפתח את הדלת.
אנא השם יתברך
תשמע תפילתי ותפילת ילדיי.

ורדית

מאת: דורון מועלם15/12/2015
לוטם היקרה..
אין עין יכולה להיותר יבשה,לאחר קריאת המכתב שלך לאחייך עומרי כבר בשורה הראשונה בכיתי..
כאב שכול אני מבין את ליבך,על האובדן היקר לנו מכל.ועל החלל שנישאר לנו מהם ..מחזק אותך, ומתחזק ממך, לוטם מסוך ובטוח אני שקשה לך,כמו שקשה לי למשפחתי,להורייך, ולאחותך. אך ביחד אנו מחוזקים ומתחזקים כמשפחה אחת גדולה." יהי זכרו ברוך אמן"
ת.נ.צ.ב.ה.
מאת: אורי שוקרון 22/09/2014
נוח בשלום אח יקר אני מצדיע לך עזבת מוקדם
מאת: ורדית26/06/2014
עמרי

ביקשת שאהיה חזקה ואעזור לאמא .

אני מנסה , שוקעת בצערי ומייד שומעת אותך אומר תקומי !.

קוראת לך ולאמא - סבתא שלך.
ואתם לא פה.

סבתא תמיד אמרה "אני פה". ביום הנורא מכל שצעקתי "אמא"
היא אמרה אני פה.
ועכשיו היא לא.
זה המבחן הסופי שלנו

"תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים"

עמרי אני נלחמת , אל תכעס אם אני נופלת לפעמים.
אמא תתני לי מתעצומות הנפש שלך.

זה המבחן שלנו ומקווים שהגאולה תבוא
אנחנו מבקשים ומתחננים שהגאולה בוא תבוא.

דודה ורדית - אינדיס
מאת: נטלי 04/05/2014
משפחת שחר היקרה,
ממש עכשיו צפיתי בסרט על בנכם וכמה שבכיתי...קראתי את המכתבים שכתבתם לו.. עברתי על כל מכתב שאמא של עמרי כתבה.
בסרט ראיתי ילד מתוק עם חיוך יפהפה... שגדל להיות אדם חברותי, מצחיק, נעים וציוני .. מלח הארץ! אדם שהייתי שמחה לבלות במחיצתו...

מאחלת לכם שתהיו חזקים.
יהי זכרו ברוך.
מאת: 24/04/2014
משפחה יקרה!
אני יושבת בעבודה ורואה בפייסבוק שיתוף שלכם למאמר שלכם לדור ההמשך של בנכם היקר. נכנסתי לקישור של בנכם מה שאני בדרך כלל לא עושה ונפעמתי מ"הילד" הזה. איזה אדם באמת מלאך איזה חיוכים איזה אדם חזק . כל המצגת שעשיתם כל כך מרגש גם שאני לא מכירה אתכם .
ההרגשה כאילו כולם מכירים אותו הוא כזה גבר מיוחד רגיש דואג לסביבתו לחייליו ולמשפחתו...
בתחושה כאילו יש רצון לגעת בו אפילו דרך התמונות הוא מוציא אנרגיות חיוביות . כל כך כואב עד עומק הלב.
הלוואי ובהכי מהר יאשרו לכם ילד/נכד מבנכם המדהים ושיתגשם חלומכם. תלחמו על זה ואל תוותרו זה שווה כל מלחמה .
הלוואי שתמצאו אישה מקסימה כמוהו שגם תהיה אמא לילד ושתהיה שותפה מלאה לכאב שלכם ולשמחה שהיא תביא . או בכל בחירה שתחפצו.
חברה טובה שלי אבדה באוגוסט האחרון 2013 את בנה החייל בגיל בנכם בתאונה סתמית כך שאני יודעת בתחושה כמה כאב זה והאבדה קשה מנשוא.
שולחת למשפחתך את עוצמת כאבי ואם זאת מאחלת שמחות כי יש לכם עדיין עבור מי לחיות ...
כל טוב - כרמית
מאת: איריתi23/04/2014
רוצה גם להסות את מי שמציע לכם "לחשוב בהיגיון". ההיגיון היחיד הוא זה של לבכם ו...כן. חושבת שהתנגדות היועץ המשפטי היא פשוט אכזרית - אין מילה אחרת לתאר אותה.
אל תוותרו על החלום - הוא יתגשם ותזכו לצאצא/ית מבורך/ת, ילדם של תפילותיכם!
מאת: אירית23/04/2014
אירית והמשפחה - איתכם בכאבכם. איזה גבר מדהים ויפהפה הוא היה. מצטרפת אל מאבקכם ותומכת בו - מתפללת שחיים חדשים יאירו את חשכת הכאב ויגשימו את חלומכם, שהילד או הילדה שיגיעו ייטעו בכם אושר, נחמה ותקווה.
מאת: רחל21/04/2014
שלום למשפחת שחר, בקרוב יחול עוד יום זכרון. האובדן קשה מנשוא, המאבק שלכם צודק. אני חושבת שהגיע הזמן לומר את האמת ליועץ המשפטי לממשלה ולשאר הממסד - לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
אני חושבת שכמו שמצפים מאיתנו לתת את החיים למדינה, להלן השוויון בנטל, יש לחשוב על חיים חדשים.
ילד הוא לא גל עד, ילד הוא נשמה.
אני בעד מאבקכם...
הלוואי והיה לי כסף לעזור לכם במימון הפונדקאות.
אולם ליבי איתכם,

רחל
מאת: עו"ד שלומי פרידמן20/04/2014
אני עו"ד שעותר בנושאים עקרוניים פעמים רבות מאוד לבג"צ. אני מוכן לקחת בהתנדבות את הקייס שלכם וללכת איתכם עד הסוף.
מאת: אלי אהרונסון19/04/2014
יהי זכרו ברוך.
מאת: איריס נבו23/03/2014
שלום לכם,
שמי איריס נבו, סגנית מנהלת בית ספר " עציון גבר" באילת. אשמח אם תצרו איתי קשר בטלפון:
057-7794442
או במייל: irisnevo69@walla.com
תודה.
מאת: אנה לקוס23/02/2014
שלום,מצאתי את הפוסט על עומרי בפייס בוק.
לצערי גם אני יודעת מזה כואב ואת הזמנים שבהם אין ,אין לאן לברוח.
אני אשמח לייצור אתכם קשר עם הנושא עדיין אקטואלי.
לא ייפרט הכל לפרטים כאן ,.(במידה ואתם מעוניינים נפגש)
-----
"המשפט: צריך לדעת גם לתת ולא רק לקבל" - הוא חלק מחיי, אך לא רוצה להגיד שלא תמיד עוזר.
ולכן אני קבלתי החלטה שיכולה להוות פתרון גם בשבילי וגם בשבילכם . (החלטה לא פשוטה ).
אני מניחה שאתם מבינים למה בדיוק אני מתכוונת.
-----
אני יכולה להיות פונדקאית בשבילכם , (לא סתם פונדקאית , אני בריאה לחלוטין יש לי ילדה בת 4 בריאה)- אין כל צורך לחפש תורמת לביצית (וזו הכוונה שלי.)
----
אני גדלתי וחונכתי במשפחה של רופאים ו מורים - ה צרה מגיעה לכל אחד מבלי לדפוק בדלת .
עברתי הרבה בחיי למרות הגיל הצעיר. אני גם אמא ויודעת רק דבר אחד שעם אני לא אדאג לילדתי אף ,אף אחד לא אדאג לה.
אני מגדלת אותה בדיוק כפי שגידלו אותי - אני צריכה לדאוג לה לעתיד (גם שלי כך יוכל לבנות את העתיד שלה.)
למרות הכל .!
----
ההחלטה קשה בשבילי אך אני רצינית מאוד , יש לי לא מעט על הכתפיים שלי - ללא כל תמיכה.
זה פתרון , וקרן אור בשבילכם ,.
---
במידה והנושא עדיין אקטואלי תיצרו איתי קשר נדבר , נערוך חוזה (ש יגן על שתי הצדדים) ו אפשר לצאת לדרך אני מוכנה.
---
אני לקוס
פלפון: 0505201237
מייל: anna_kantor@walla.co.il
מאת: כרמלה אוזן23/01/2014
עמרי, על במותיך חלל. על חרבנו חיינו ונחייה. ועמודי האש שלפני המחנה הם שינצחו עבורנו ויעלו כאליהו הנביא במרכבות אש השמימה.
מאחלת שהמדינה תפסיק לשחק תפקיד של לקחת גורל אישי אנושי לידיה ותסמוך על אזרחיה הטובים שיודעים הם מה הטוב ביותר עבורם באופן פרטי ומבלי לפגוע בפן ציבורי. די לאטימות.
מאת: galia kidron10/01/2014
בוודאי שלא אוכל לחוש את הכאב שלכם, כי עמרי היה שלכם. יחד עם זאת, כשאני רואה את התמונות, קוראת את המילים, תחושה של כאב ועצב רב עולים בי.
לעיתים השתיקה אומרת הכל. מתייחדת איתכם ועם כאבכם.
יהי זכרו ברוך!
אמא-אל תוותרי על החלום. בכל הכוח
מאת: ינון06/01/2014
משפחה יקרה,
אין לי מילים וכלום לא יכול לנחם.
מקווה שתישארו חזקים כמו שאתם ותמשיכו להנציח את זכרו של עמרי.
מאת: שרה06/01/2014
משפחה יקרה,
הלב נצבט לראות ולקרוא על עמרי ז"ל.
מקווה מאוד שמשאלתכם תתממש בע"ה.
יהי זכרו ברוך!
שרה
מאת: פסח שחר04/01/2014
להורי עמרי,
קראתי בכאב ובהבנה את צערכם על אובדן בן יקר ורצונכם להנציח זכרו על ידי השימוש בזרעו. כאב ל-4 ילדים בוגרים
ו -8 נכדים מבין אני שאין דרך להתגבר על אובדן בן יקר.
דרכים רבות להנציח זכרו של איש יקר ואהוב. איני מכיר אתכם ואני מניח שהינכם משפחה רגישה מאד.לכן מצאתי לנכון לפנות אליכם בבקשה שתחשבו שוב באם בחרתם בדרך הנכונה להנצחה על ידי מתן חיים לילד יתום ביום
היוולדו וללא אמא לידו. תזכרו - אין תחליף לאמא ואבא
בשום מצב ! אולי ,איני בטוח ,יש מקום להמתין קצת זמן
עד למימוש רצונכם. מאחל לכם ולמשפחה ,הרבה כח נפשי
להתגבר על האסון ולזכור שיש עדיין אחיות לעמרי.

מאת: יאירה04/01/2014
קראתי את הסיפור , נגע מאוד לליבי . כל המילים והנחמות שאכתוב לא יצליחו להרגיע , לנחם או לגעת בכאב שאת מרגישה . הרגשתי צורך לכתוב לך רק בגלל ענין ילד שאת רוצה .. המשכיות שאת מאחלת , חלק מאותו בן יקר שהיה ולא יחזור עוד לעולם . אין את צריכה אישור של זה או אחר .... לכי לך אמא יקרה , מצאי לך את האישה המתאימה ועשי לך את שבנך לא יעשה לעולם .... בורא עולם מדבר אלינו דרך מעשים או ..... מצאי לך את האישה ההמתאימה ועשי לך נכד או נכדה .. את לא צריכה אישורים מאף אחד רק מבורא עולם .... בהצלחה.
מאת: מיכל03/01/2014
לוטם יקרה
כמה קשה לקרוא את מה שכתבת , אומרים שהנשמה היא נצחית . ואת ילדה קטנה ואחות מיוחדת שכתבת את זה . אחיך וודאי גאה בך על עצם ההצנחה ועל איך שאי אפשר ולא ניתן לשכח ולסלוח על אובדן.
תהיי חזקה כי אין ברירה ותמשיכי לעשות למען הצנחתו .
שלא תדעו צער לעולם .
מאת: אירית מזרחי03/01/2014
הדמעות לא מפסיקות כואב בחור מדהים מלך הארץ ואין עליכם כהורים שגידלתם חינכתם ילד כזה מדהים יהי זיכרו ברוך אמן
מאת: יפעת03/01/2014
אמא של עמרי שחר אנא צרי עימי קשר.
מאת: shlomit03/01/2014
What a loss. Such young and promising life. Beautiful face , gentle smile, soft eyes looking forward to a future that willnever mature. Rest peacfuly Omri.
Shlomit
מאת: ורדית18/06/2013
עמרי שלי


סבתא שלך , אמא שלי היקרה הצטרפה אליך.
היא אמרה לי, "ורדית תשחררי אותי, אני רוצה להגיע לעמרי"

אנא תגידו לנו משהו לאלה שנותרו מאחור,

אנחנו חסרי אונים ומובסים לנוכח כל מה שקורה.

"לא נותר בי כוח"

אוהבת אתכם ומתגעגעת עד עמקי נשמתי.

תחזרו ותאירו את ליבינו

ורדית

מאת: ורדית14/04/2013
עמרי שלי

יום הזכרון הגיע. אנחנו חלק ממשפחת השכול. איך יכול להיות?
אמרתי מאז אותו היום הנורא, זו מכה אנושה.
הכאב ממלא את בית החזה וקצת מצליחים לנשום. כדי לשרוד
כדי לטפל בילדים.
אני צועקת, אני בוכה , אני עצובה בשקט של דממת מוות.
כמו שכבר כתבו, אני יכולה לפרפר, לגסוס, לצעוק, לריב
אבל אני לא יכולה לנצח.
אבל אולי כן?
קראתי מאמר על כוחה של צעקה בתפילתינו לריבון העולמים.
כולי תפילה שתחזור במהירה יחד עם כל הקדושים האחרים
שנתנו חייהם למדינה.
אנא תתפללו ותיתחננו בצעקה גדולה , הקדוש ברוך הוא ישמע ויושיע.


אוהבת אותך ילד יפה וכל כך טוב שלי.

לנצח נצחים
ורדית


מאת: אשר שחר אבא של עמרי14/04/2013
היי בן אהוב שלי , אתה יודע ישנם כל כך הרבה שאלות וכל כך הרבה דברים שמסקרנים אותי ,אבל אין עונה, הרבה מאוד אנשים נחמדים ,מקשיבים ומנסים על אמת לסייע ולתמוך אבל אין מרגוע לכאב,אם אתה שואל אותי אין ביכולת איש להקל ולו במעט על האובדן ,בן אנוש לא יוכל להבין לעולם את הצריבה בנשמה שהותרת בלכתך.
כל כך מסקרן ,מסקרן אותי לדעת איפה אתה עכשיו ,מה אתה עושה שם ,איזה תפקיד קיבלת בעולם החדש,האם יש שם גוף או רק נשמה ,האם אתה רואה אותנו ומשגיח עלינו ,האם אנחנו או אני יכולים לעזור במשהו.האם טוב לך שם, על מנת להרגיע את הכאב והנשמה תיתן איזה סימן שבאמת אתה מאושר ושטוב לך,סימן כזה יכול להכניס בי רוח חיים מחודשת .
היום שאני חושב על החיים המשותפים שלנו יש לי הרגשה שלא הענקתי לך מספיק,יש בי הרגשה של פיספוס שלא הספקנו לעשות דברים משותפים ,יש בי הרגשה שלקחתי אותך כמובן מאליו ואילו היום אחרי שהותרת בי כזה בור עמוק אני מתחנן שתחזור רק לשעה שאוכל לחבק אותך ולנשק אותך ולהריח את גופך אני מבטיח לך שאתן לך חיבוק כל כך חזק שמעולם לא זכיתה לקבל ממני , עמרי שלי רציתי שתדע שאני כל כך אוהב אותך ומתגעגע אליך שאין דברים כאלה .
אני לא רוצה יום הזיכרון ,גם לא רוצה יום העצמאות ,גם לא רוצה אזכרה ,אני לא רוצה שום דבר שקשור ללכתך, אני רוצה שתחזור בא לי כבר להפעיל את המנגל ושתעמוד מאחורי ושתגיד דיי אבא אל תשרוף זה טוב ככה, כל כך הרבה דברים שבא לי לעשות איתך הייתי לוקח חופש ניצחי ומצטרף אליך .
מה שקורה פה באמת לא כל כך חשוב הרבה אנשים וחברים טובים מנסים לתמוך ,קשה לי לראות את אמא הכאב שלה הוא בלתי אנושי ואתה הייתה חכם איך לא קלטת שלא נוכל לעמוד בזה .
ענבר מקסימה מנסה לתמוך ולעזור ויש לי אהבה גדולה אליה ,לוטם היא העתק שלך חיים בשנטי בלי דאגות ממש עמרי קטן.
עמרי שלי אחרי שהתפרקתי מעט כולי תקווה שאתה אמא ענבר ולוטם ואני אבא שלך נהייה מספיק חזקים לעשות דברים לזכותך ולהקים לך דור המשך.
אוהב אתך מאוד מאוד מאוד מאוד
אבא שלך
מאת: ורדית20/01/2013
עמרי יקר ואהוב שלי

ללוטם ולאבא שלך היה יום הולדת.
בעבר זה היה יום שמחה. כעת זה בלתי אפשרי.
איזה חסך ואיזה חיסרון.
קשה מאוד. לא יכולים.
בוכים ומחכים לך ילד , בחור, מתוק שלנו.
איך אפשר ?

איך אפשר?

ורדית
מאת: ורדית27/12/2012
עמרי שלי אהוב שלנו

חצי שנה עברה. ואנחנו חיים ליד החיים.
הכאב שלי קשה מנשוא. ילד יקר ויפה שלי.
הלב נושא מעמסה בלתי אפשרית.

אוהבת אותך עד אין קץ

ניפגש שיגיע הזמן

אינדיס
(ורדית)
מאת: ורדית04/12/2012
עמרי שלי אהוב שלנו

נצחי היקרה והאהובה הצטרפה אליך היום.

קשה לנו פה , קשה אפילו לתאר.

אוהבים אתכם , מתגעגעים, לא מבינים.

ורדית
מאת: אשר שחר30/11/2012
יום שישי בערב, תאמין או לא אבל כמעט כל שישי בערב אני הולך לבית הכנסת, בשלב זה למען ההגינות אני עדיין לא מוצא בזה נחמה, למרות שהרב של בית הכנסת "הרב מנחם ביטון" אדם חכם ומצחיק הפך להיות מעין המאמץ הרשמי שלי, זה מעט מלחיץ אותי ואני לא שם.
קשה לי מאוד להבין מה קרה פה ולמען האמת גם לא רוצה, גם לא בא לי לפתוח את הלב והנשמה שלי פה מול התמונות והכתבות שמדברות עליך בזמן עבר.
רק שתדע שיש בי לא מעט כעסים, אתה בטח מרגיש אותי, געגועים לפעמים הם טובים בתנאי שבתת מודע שלך אתה יודע היטב שביום מהימים נזכה לשובך, בדומה לאורח או חבר שנסע לטיול וכן אוטוטו נפגשים בשדה התעופה, אך לא כך הדבר ואותי זה מאוד מלחיץ שביום מהימים המצב או הסביבה או החברים או המשפחה יאלצו אותי להכיר בעובדה שאתה, אומר זאת בעדינות שם ולא פה.
כן עמרי שלי אני מוצף מעבר ליכולתי בגעגועים אליך, אוהב אותך יותר משאתה מסוגל להבין.
אשר, אבא.
מאת: ורדית25/11/2012
עמרי
מתגעגעים כל כך.
ליאה שאלה לפני מספר ימים "אמא איפה עמרי שלנו?" אמא איפה הוא?
עמרי אנחנו מחכים לך. תחזור.
אוהבים מאוד מאוד.
ורדית
מאת: אילונה15/11/2012
אני עוברת על כל הדברים באתר וקשה לי שהכול מסתכם ככה בשני ממדים. זה כל כך לא עמרי.
מהמעט שזכיתי להכיר אותו באופן אישי, והרבה שזכיתי להכיר אותו דרך אבא שלו שאני כל כך מעריכה ואוהבת, אני יודעת שיש לו אינסוף ממדים.
הוא פשוט היה מודל לדוגמא בכל מובן. מצטיין בכל מה שנוגע בו. לב גדול וחיוך מרוח על הפנים. הוא הספיק בחיים קצרים שכאלה מה שהרבה מאיתנו לא מספיקים בחיים שלמים, וכעדות לכך אפשר לראות את כל האנשים שבאו לחלוק לו כבוד, ועכשיו ממשיכים לזכור אותו ולהוקיר את זכרו.
שולחת את אהבתי למשפחה המדהימה שהשאיר מאחור, ויודעת שזה לא מספיק לנחמה אמיתית, אבל עמרי ממשיך לחיות בלבם של הרבה אנשים!
מאת: זוהר כוכבי10/11/2012
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים.
אני מביט על התמונות של עמרי באתר ואני לא מוצא מספיק מילים בכדי לתאר את גודל האובדן הקשה מנשוא.

ניתנו לי הזכות והכבוד לעזור למשפחה בבניית האתר של עמרי,
זה המעט שאני יכול לעשות בכדי להביע את הערכתי לבן אדם כל כך יקר ומדהים שזכיתי להכיר באופן אישי!!!!!!!!!!!!
מאת: ענבר שחר10/11/2012
"אֱלֹהַי הַנּוֹשֵׁק לוֹחֲמִים וְעוֹצֵם עֵינֵיהֶם הַהוֹזוֹת
הֲיָדַעְתָּ אֶת פִּי הַלּוֹחֵם שֶנָּשַׁקְתָּ בַּפַּעַם הַזֹּאת?
תֵּן אוֹת, אֱלֹהֵי הַמֵּתִים, שֶׁיָּדַעְתָּ יָדֹעַ כָּל זֹאת,
שֶּבְּאֵיזֶה מָקוֹם בָּעוֹלָם מַמְשִׁיכוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו לַהֲזוֹת,
עֲנֵנוּ נוֹשֵׁק לוֹחֲמִים וְעוֹצֵם עֵינֵיהֶם הַהוֹזוֹת:
הֲיָדַעְתָּ אֶת פִּי הֲלוֹחֵם שֶנָּשַׁקְתָּ בַּפַּעַם הַזֹּאת?!"

את בנינו, אחינו, חברינו יחידינו!!

אתר של אחי, עמרי, בינתיים זה עוד בתהליכי בנייה. מוזמנים להיכנס, לקרוא, להסתכל וכמובן לכתוב בשבילו...!

מתגעגעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאת: Ofer Nachmias07/11/2012
Irit and Asher my dear friends
My heart break reading the words that both of you wrote
my heart with all of you
thinking about yu all
Be strong
Ofer Nachmias
מאת: ויויאן שגיא06/11/2012
עמרי יקירי החיוך האמיתי והביישני שלך תמיד מולי
לא משנה באיזה סיטואציה אני נמצאת אתה תמיד מולי
גם עכשיו שאני כותבת לך אתה מסתכל עלי מהתמונה
לפעמים אני חושבת שזה חלום ובטח אתה תופיע מתי שהוא
יש לי רק בקשה אליך כפי ששמרתה עלינו שהיתה כאן אז בבקשה
שמור עלינו בהיותך בעולם האמת בעולם שרצו אותך בו
דאג לאמא ולאבא ולאחיות שלך תעזור להם להתמודד עם חסרונך
אזכור אותך תמידדדד
לעולם לא אשכח אותך
דודה שלך
מאת: נבון אחיעם04/11/2012
מאת: חגית04/11/2012
אני קוראת ובוכה.איך בחור כזה הלך טרם עת.לא מכירה אותו אישית אבל רק להביט בתמונות ....יהיה זכרו ברוך.
מאת: מור סמדג'ה04/11/2012
אתר לזכרו של עומרי שחר!
אני לא אגיד סרן עמרי שחר כי בשבילי הוא היה הרבה יותר מסרן!
עמרי זכרך והסיפורים מהתקופה איתך ילוו אותי כל חיי.
מאת: מורן לובטון04/11/2012
היי, אינני מכירה אתכם, נכנסתי לאתר כי דודה שלי פרסמה את העמוד הזה בפייסבוק שלה. אני כבר 20 דקות יושבת, מעלעלת בתמונות, קוראת את מה שעובר עלייך, לא מפסיקה לבכות ולא יכולה אפילו לדמיין את הכאב אותו את חשה. מאחלת לך ולבני משפחתך שלא תדעו עוד צער לעולם, שתחוו רק שמחות ללא שברון לב. תחזיקו מעמד ותמשיכו להיות גאים בבן המקסים שלכם. משתתפת בצערכם, מורן
מאת: מורן פרי04/11/2012
מאז ה- 27.6.12 אני מבינה למה יש מלאכים בשמיים..
כי הם נקטפים מפה..
האתר מרגש.. אבל הוא מזכיר משהו שאי אפשר לעולם לשכוח.. אותך...
אוהבת ומתגעגעת כל כך בן דוד יקר שלי...
מאת: הראלה עוז שלו04/11/2012
רואה מה הפסדנו כול התוכונות הנפלאות באדם אחד , ולכן הבורא לוקח את הטובים שישבו לידו ויהיו מליצי יושר לעם ישראל , וברור לי שזה מה שעומרי עושה , שולחת אליך את אורו של עולם שתדע שכולנו אוהבים מעריכים ומאמצים אותך ללבנו , שהחיוך וטוב הלב והיכולת להיות עם כול אחד בגובה העיניים , אירתי את שישבת עם רועי ודברת אליו כגבר אל גבר ואהבתי זו אפילו שרועי נוא רק נער בן 17 שנה ואתה כבר קצין בצהל התמונה הזו תמיד מלווה אותי ,,, אנא הייהמליץ יושר לכול עם ישראל , תהיי נשמתך מבורכת,,,
מאת: יוסי פרידלנדר03/11/2012
משפחת שחר

היו לי הזכות והכבוד להתארח בביתכם, ופגשתי שם משפחה חזקה, שנושאת באומץ באסון הנורא שפגע בכם.
ישבתי בחדר של עמרי ושם קיבלתי, באופן בלתי אמצעי, קצת מתחושת האובדן שאין גדול ממנו.
הכוח שלכם הוא השראה לי, ומופת להתמודדות עם עול שהוא על-אנושי.